דרך ארץ - זרה
כפליטי שואה נצחיים שאף פעם לא באמת השתחררו מתחושת הסכנה הקיומית המרחפת מעל ראשם, כולנו עסוקים במידה כזו או אחרת בחיפוש אחר דרכי מילוט, אמיתיות או פוטנציאליות, מהלבנט אל העולם הגדול. לא בהרבה מדינות, למשל, יעדיפו הורים צעירים להעניק לילדם הרך שם קוסמופוליטי שיסייע לו להתערות ביתר קלות בהמון המערבי, באופן שלא יאפשר ל"מנוולים" להבדיל בין דיוויד ממנצ'סטר לדוד מפתח תקוה.
כחלק מהחיפוש הבלתי פוסק אחר דרכי המילוט הללו, אין ספק שאחד היעדים הנחשקים ביותר בקרב הישראלים הוא הדרכון זר. מאז ימי הסרטיפיקטים ועד עידן הגרין-קארד והדרכון הפולני לא חל פיחות במעמדו של המסמך שעשוי להציל אותנו מידי חורשי רעתנו. הפספורט נותר פופולרי.
בעבור הישראלי הממוצע הדרכון הזר (למעשה האזרחות הזרה) - ורצוי שיהיה ממדינה נחשבת במערב אירופה - הוא פוליסת הביטוח האולטימטיווית. המסמך הכל יכול שמסוגל להכניס אותנו בקלילות לאינדונזיה, ולאפשר לנו לנוע בחופשיות, לעבוד ואפילו להתגורר מעבר לים. במדינות רבות מקנה הדרכון הזר לבעליו גם את הזכות ללמוד במוסדות אקדמיים מקומיים וליהנות מהנחות השמורות לאזרחי המדינה, כלומר לשלם בעבור השכלה אירופית סכומים מגוחכים של עשירית ופחות מהתעריף הנגבה מזרים. בכמה מהמדינות, כמו הולנד וגרמניה, אף משלמים לתלמידים דמי מחיה.
מאז כינונו של האיחוד האירופי והצטרפותן של מדינות מזרח היבשת לארגון נהפך החלום הישראלי הזה למוחשי יותר - בישראל מסתובבים מאות אלפי צאצאים של יוצאי פולין, צ'כיה, הונגריה, ליטא ועוד שגילו יום אחד כי סבתא וסבא שלהם, אפילו אם נפטרו כבר מזמן, סידרו להם כרטיס כניסה לקהילה האירופית. במרבית המדינות הללו התנאי הראשוני והמרכזי לקבלת הדרכון הוא להיות צאצא של אזרח אותה מדינה. קבלת דרכון למדינה אחת, אגב, משמעותה במרבית המקרים גם זכויות נרחבות או מלאות בשאר מדינות האיחוד. עסקה לא רעה בכלל.
אז מה בעצם צריך לעשות כדי להניע את גלגלי האזרחות הזרה? ראשית, לנשום עמוק ולדעת שמדובר בהליך לא פשוט, לא זול ולפעמים די ממושך. על אף שבאופן כללי האזרחות עוברת בירושה מאזרח המדינה לצאצאיו, התנאים, המגבלות והסייגים לקבלת אזרחות משתנים ממדינה למדינה. יש מדינות (כמו גרמניה) בהן ההליך פשוט וברור, ואילו באחרות (כמו פולין) הוא סבוך ומפותל.
הצעד האופרטיווי הראשון, אם כן, הוא לברר בשגרירות של אותה מדינה או באתר האינטרנט שלה מהם הקריטריונים לקבלת האזרחות, ולתחקר את ההורים אם המשפחה שלכם עומדת בהם. אם כן, ההחלטה הבאה שלכם תהיה כיצד להתקדם: באמצעות עורך דין שיגבה מכם 800 עד 1,500 דולר אך יעשה בעבורכם את כל העבודה (כמעט), או בכוחות עצמכם - באמצעות תרגום מסמכים, אישורים נוטריוניים, עמידה ממושכת בתורים בשגרירויות והרבה-הרבה סבלנות.
בכל מקרה, כדאי לזכור שבעוד שברבות מהמדינות ניתן לדעת מראש ובוודאות שאתם עומדים בקריטריונים ותקבלו את האזרחות - במדינות אחרות אתם עלולים למצוא עצמכם בסוף התהליך המפרך בלא הדרכון המיוחל.
אז נכון שהשגת דרכון זר כרוכה בלא מעט כסף, אנרגיה וטרטור ושזה לא תמיד מצליח. נכון שלא כל המדינות הן שוות זכויות ואין דין אזרחות פולנית כדין אזרחות בריטית. נכון גם שיש לא מעט ישראלים שיש להם בעיה עקרונית ורגשית עם קבלת אזרחות פולנית או ליטאית - אך אין ספק שבעבור הישראלי הממוצע עדיין מדובר בממתק נחשק במיוחד, שיגן על משפחתו ביום סגריר ויאפשר לו להיות איש העולם הגדול.
אז פרקטית מה עושים ?
יש לי דרכון הולנדי שאינו בתוקף מזה כעשרים שנה
מי יכול לטפל בכך ?